מקטע 1 מתוך ראיון עם רחלי רגב
תקנה 33 נוצרה כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות - בעיקר כבדי שמיעה, מתמודדי נפש ואנשים עם הפרעות קשב - לשמוע ולהבין מידע מנתבי שיחות עם כמה שפחות הסחות. כ-1.6 מיליון אנשים בישראל - כ-20% מהאוכלוסייה - מושפעים מכך.
תמלול מלא - רחלי רגב, עמותת נגישות ישראל
שאלה: "למה התקינו את חוק הנגישות לנתבי שיחות (תקנה 33) ומה תכלס' החוק אומר?"
"כשחשבו על תקנה 33 בעצם חשבו על אנשים עם מוגבלות, בעיקר מוגבלות בשמיעה, אנשים כבדי שמיעה. אך לא רק. גם על אנשים מתמודדי נפש, אנשים עם מוגבלות תקשורת, הפרעות קשב וריכוז ועוד. שבעצם מתקשים להבין את הנאמר כשיש להם רעשי רקע. תקנה 33 רוצה לפשט את הנאמר בנתב קולי, ולאפשר לאנשים לשמוע את המידע ולהבין את המידע, עם כמה שפחות הסחות."
תקנה 33 היא חלק מתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג. היא חלה על כל בית עסק שמפעיל נתב שיחות - מרכזיה, IVR, או כל מערכת שמשמיעה הקלטות למתקשרים.
האוכלוסייה שהחוק נועד להגן עליה רחבה יותר ממה שנראה במבט ראשון. כבדי שמיעה הם החלק הברור, אך גם אנשים עם חרדה חברתית, הפרעות עיבוד שמיעתי, ואנשים שמדברים עברית כשפה שנייה - כולם נהנים מנתב נגיש, ברור, ללא מוזיקה מפריעה.
מה שעסק צריך לעשות בפועל: לוודא שכל הקלטה שמעבירה מידע (תפריטי ניתוב, הנחיות לחיצה, הודעות עם שעות או כתובת) - מוקלטת ללא מוזיקת רקע, בשפה פשוטה וברורה, ובקצב הקראה מתון.
קול קו מייצרת הקלטות נגישות בהתאם לתקנה 33 - שפה פשוטה, קצב מותאם, ללא מוזיקת רקע. לפרטים ולהצעת מחיר:
לייעוץ חינם ללא התחייבותכל המידע המסופק בעמוד זה הוא מידע כללי הניתן בתום-לב, ואינו מהווה ייעוץ משפטי כלשהו. אנו שואבים את המידע המופיע כאן ממקורות שאנו רואים בהם כמקורות מדויקים ומעודכנים נכון למועד הפרסום. אין בכך בכדי להוות כל מצג או התחייבות כלשהי למהימנותו, דיוקו ושלמותו של המידע המפורסם בעמוד זה. אין אנו אחראים לכל נזק או הפסד הנובע מכל פעולה שננקטה או להסתמכותך על כל מידע שפורסם בעמוד זה. אנו ממליצים על קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בכל עניין הנוגע לחוק הנגישות. אין באמור בעמוד זה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי כלשהו, וכי כל פעולה הנעשית או תיעשה על ידך בהסתמך על המידע המפורסם בעמוד זה הינה על אחריותך בלבד.
מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בשעות הקרובות
